guide

אז הצלחנו לפתוח קצת מידע. ומה עכשיו?

Languages:  de  el  en  es  fr  he  hr  id  is  it  ja  ko  lt  lv  my  nl_BE  pt_BR  ro  ru  zh_CN  zh_TW 

ראינו כיצד להפוך מידע ממשלתי לניתן לאחזור, הן מבחינה חוקית והן מבחינה טכנית. כעת צריך לשכנע אחרים להשתמש במידע הזה.

בחלק זה נראה דרכים נוספות, כיצד לקדם את השימוש במידע מאוחזר.

הפיצו לעולם!

בראש ובראשונה, יש לוודא שאתם מפרסמים את העובדה שהנכם יוצאים בקמפיין בו אתם מקדמים מידע פתוח, בשטח שבאחריותכם.

אם אתם פותחים קבוצה של מערכי מידע, כדאי בוודאות לבזבז מעט זמן, כדי שאנשים ידעו (או יוכלו לדעת) שפתחתם אותם.

בנוסף להודעות לעיתונות, הכרזות באתר האינטרנט שלכם וכד’, תרצו לשקול:

  • ליצור קשר עם ארגונים או יחידים, המוכרים בתחום בו אתם עוסקים
  • ליצור קשר עם רשימות תפוצה, או קבוצות רלוונטיות ברשתות החברתיות
  • ליצור קשר ישיר עם משתמשים פוטנציאלים, שאתם יודעים שייתכן ויהיו מעוניינים במידע זה.

להבין את הקהל שלכם

כמו בכל תקשורת ציבורית, פניה לקהל המטרה צריכה להיות ממוקדת. כמו עם כל קבוצת בעלי עניין, המסר הנכון יכול להתבזבז אם הוא מכוון לקהל הלא נכון.

קהילות מקוונות נוטות לשתף מידע חדש, ובו בזמן הן צרכניות גדולות שלו. כתבו כאילו המסר שלכם ייבחן ברפרוף, ולא לעומק.

חברים בקהילות טכנולוגיות משתמשים במערכת ההפעלה ‘חלונות’, פחות מהציבור הרחב. זה אומר, שלא כדאי שתשמרו מסמכים בפורמט אופיס (וורד, אקסל וכד’). יש לכך שתי סיבות:

  • הראשונה, שלמסמכים אלה תהיה גישה מוגבלת יותר. במקום לראות את המסמך כפי שהוא נראה על צג המחשב שלכם, קוראים יראו עותק לא מושלם ממקור חלופי.
  • השניה, זה ישדר לקהילה את המסר, שאינכם מוכנים לעשות צעד לקראת המפתחים. במקום זאת, אתם תתפסו כמי שמצפים מהקהילה הטכנולוגית ללכת לקראתכם.

פרסמו את החומר שלכם באתרי צד שלישי

בלוגים רבים מרכזים סביבם קהל קוראים בנושאים מסויימים. כדאי לפרסם מאמר על היוזמה שלכם בבלוג מתאים. הרווח הדדי - אתם תקבלו יותר עניין, ובעל הבלוג יקבל פוסט בנושא הבלוג שלו ללא תשלום.

להפוך את דרכי התקשורת שלכם ליותר ידידותיות לרשתות החברתיות

זה לא ריאלי לצפות מפקידים רשמיים, לבלות זמן ממושך ביצירת קשרים ברשתות החברתיות. אבל, יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות, כדי לוודא שניתן יהיה לשתף את התוכן שלכם בקרב משתמשים בעלי רקע טכנולוגי. כמה טיפים:

  • Provide unique pages for each piece of content

כאשר מהודעה משותפת עם אחרים, מקבלי ההפניה יחפשו תוכן רלוונטי במהירות.

  • Avoid making people download your press releases

הודעות לעיתונות הם אמצעי טוב. ניתן בהן מידע רב בנושא מסויים. אבל אם אתם מחייבים הורדת תכנים באינטרנט, ולשם כך יש צורך בתוכנת גלישה, פחות אנשים יקראו את התוכן. מנועי חיפוש לא ימפו את התוכן הזה ומעט אנשים יקליקו כדי להוריד אותו.

חוץ מלהבטיח למי שרוצה לשתף את התוכן שלכם, שזה מותר, עליכם לשדר את המסר, שהגוף בו אתם עובדים מבין מהי פתיחות. זה אמור להשאיר רושם הרבה יותר משמעותי על התומכים במידע פתוח, מאשר כל משפט מסויים בהודעה לעיתונות שלכם.

מדיה חברתית

יהיה זה לא יעיל לחברות קצרות במזומנים, לבזבז שעות על אתרי הרשתות החברתיות. הדרך המשמעותית ביותר שקולכם יכול להישמע במדיום הזה, היא על-ידי כך שתוודאו, שניתן לשתף פוסטים בקלות. לפני שתקראו את הפרק הבא, וודאו שקראתם את הקודם. להלן כמה הצעות:

  • Discussion fora

טוויטר צמחה, כאפשרות להפצה מהירה של מידע. כל מה שתתייגו עם ההאש תג opendata#, ייראה מייד על-ידי אלפים.

יש בלינקדאין (LinkedIn) קבוצות רבות, שעוסקות במידע פתוח.

בעוד שפייסבוק מצויינת לרוב האנשים, אנשי המידע הפתוח לא פועלים בה לרוב.

  • Link aggregators

הציגו את התוכן שלך באתרים לגיקים. Reddit ו- Hacker News הם השניים הגדולים בתחום כרגע. אחריהם באים Slashdot ו- Digg, השניים האחרונים גם כלים יעילים בתחום הזה, במידת מה.

לאתרים אלה הנטייה למשוך קהל גולשים גדול לחומר מעניין. בנוסף, הם מאוד ממוקדי נושאים.

לשתף את החבר’ה: כנסים, פגישות וישיבות בפאב

אירועי פנים אל פנים יכולים להיות דרך יעילה מאוד, לעודד אחרים להשתמש במידע שלך. להלן כמה סיבות כדי לשקול ארגון אירוע:

  • לגלות עוד על מאחזרי מידע אפשריים
  • לגלות עוד על דרישות למערכי מידע שונים
  • לגלות עוד, על איך אנשים רוצים לאחזר את המידע שלכם.
  • לאפשר למאחזרים פוטנציאלים של המידע להבין טוב יותר, איזה מידע אתם מציעים להם.
  • לאפשר למשתמשים פוטנציאלים במידע להיפגש האחד עם השני (למשל, כדי לשתף פעולה)
  • חשיפת המידע שלך לקהל רחב יותר (למשל ע”י פרסום פוסטים או כיסוי תקשורתי של האירוע)

יש גם הרבה דרכים לארגן את האירוע, וסוגים שונים של אירועים - תלוי מה אתם רוצים להשיג. בנוסף על כנסים מסורתיים, שכוללים דברים כמו שיחות רשמיות מאורגנות מראש, מצגות והדגמות, יש גם סוגים שונים של אירועים מכווני משתתפים, בהם אלו שמשתתפים יכולים:

  • יכולים להנחות או להשתתף בקביעת סדר היום של האירוע
  • להציג את עצמם, לדבר על מה שמעניין אותם ועל מה שהם עובדים עליו, ולנהל שיחות אקראיות
  • להעביר מצגות אד-הוק קצרצרות על דבר שהם עובדים עליו כרגע
  • להוביל דיונים על נושאים שהם מתעניינים בהם

ישנם הרבה מסמכים באינטרנט על איך לארגן אירועים כאלה, שתוכלו למצוא כשתחפשו על barcamp, meetup, speedgeek, lightning talk וכד’. תגלו גם, שכדאי ליצור קשר עם מי שארגנו אירועים כאלה בארצות אחרות, שבוודאי ישמחו לעזור לכם ולייעץ לכם בקשר לאירוע שלכם. כדאי יהיה לכם לחבור עם ארגון אחר (למשל, אחד מארגוני החברה האזרחית, גוף חדשות או מוסד חינוכי), כדי להרחיב את בסיס המשתתפים שלכם ולהגדיל את החשיפה שלכם.

פועלים בשטח: ימי האקינג, פרסים ואבות טיפוס

המבנה של תחרויות אלה הוא, שכמה מסדי נתונים משוחררים, ולמתכנתים ניתן זמן קצר - בין 48 שעות לכמה שבועות - לפתח יישומים שיעשו שימוש במידע. היישום הטוב ביותר זוכה בפרס. בכמה ארצות נערכו כבר תחרויות כאלה - בריטניה, ארה”ב, אוסטרליה, וספרד. Examples for Competitions —————————————————————————————————-

תראו לנו דרך טובה יותר נקראה התחרות הראשונה הזו בעולם. יזם אותה במארס 2008, צוות המשימה “הכוח שבמידע” (The Power of Information) של ממשלת בריטניה, בראשו עמד השר טים ווטסון. התחרות שאלה, “מה תוכלו ליצור עם מידע ציבורי?” והיה פתוחה למפתחים מכל העולם. לחמש הזוכות במקומות הראשונים הובטחו פרסים בשווי 80 אלף ליש”ט.

יישומים למען הדמוקרטיה (Apps for Democracy). אחת התחרויות הראשונות בארה”ב, נוסדה באוקטובר 2008, בידי ויוֶק קונדרה (Vivek Kundra), הטכנולוג הראשי של מחוז קולומביה דאז. קונדרה פיתח את קטלוג המידע פורץ הדרך של בירת ארה”ב, data.octo.dc.gov, שכלל מערכי מידע, כמו מידע מקוון על פשיעה, ציוני מבחנים בבתי הספר וסָמני עוני. בזמנו, זה היה קטלוג המידע המקומי הרחב ביותר בעולם. האתגר היה, לעשות אותו שימושי לאזרחים, תיירים, עסקים, וגופים ממשלתיים של הבירה האמריקאית.

הפתרון היצירתי היה, ליצור את תחרות ‘יישומים למען הדמוקרטיה’. האסטרטגיה היתה, לבקש מאנשים לפתח יישומים, שישתמשו במידע מקטלוג המידע שזה עתה שוחרר. זה כלל בקשה להגשה מקוונת של יישומים, הרבה פרסים קטנים במקום כמה גדולים, וכמה קטגוריות אחרות, בהן גם פרס חביב הקהל. התחרות היתה פתוחה 30 יום ועלתה לרשות המקומית 50 אלף דולר. בתמורה, פותחו 47 יישומים לאייפון, פייסבוק והאינטרנט בכלל, בשווי מוערך של 2.6 מיליון דולר!

אתגר המידע הפתוח (Abre Datos) 2010. תחרות זו נערכה בספרד באפריל 2010. מפתחיים הוזמנו ליצור יישומים בקוד פתוח, תוך שימוש במידע ציבורי, בתוך 48 שעות. בתחרות השתתפו 29 קבוצות, שפיתחו יישומים שכללו, תוכנה לטלפונים ניידים לקבלת מידע תחבורתי בחבל הבסקים, ותוכנה למידע על קווי ותחנות אוטובוס במדריד, שזכו בפרסים הראשון והשני באלפי יורו, כל אחת.

Nettskap 2.0. באפריל 2010, המשרד הנורבגי לעניינים אדמיניסטרטיביים ערך את תחרות Nettskap 2.0. מפתחים, חברות וגופים ציבוריים נורבגיים הוזמנו להציע רעיונות, לפיתוחים מבוססי רשת בתחומי פיתוח השירותים, תהליכי עבודה ייעילים והגדלת ההשתתפות הדמוקרטית. השימוש במידע ממשלתי הוגדר כבעל עדיפות. למרות שתאריך הגשת היישומים נקבע לחודש מאוחר יותר, הודיע השר הממונה בתחילת חודש מאי, שההשתתפות בתחרות היתה הרבה מעבר לציפיות. 137 יישומים התקבלו לתחרות בסך הכל, 90 מהם התבססו על אחזור מידע ממשלתי. 17 הזוכים התחלקו ב- 2.5 מיליוני קרונות נורבגיות, בעוד הסכום ש- 137 היישומים היו שווים, הגיע ל- 28.4 מיליוני קרונות.

Mashup Australia. כוח המשימה 2.0 של ממשלת אוסטרליה, הזמין אזרחים להציג, מדוע גישה פתוחה למידע ממשלתי אוסטרלי תשפר את הכלכלה המקומית והפיתוח החברתי. התחרות היתה פתוחה לחודש בסוף 2009. כוח המשימה שחרר כמה מערכי מידע תחת רישיון פתוח, ובפורמטים של מידע שניתן לשימוש חוזר. 82 ההצעות שנכנסו לתחרות הן עדות נוספת ליישומים החדשים והחדשניים, שהם התוצאה של שחרור מידע ממשלתי פתוח.

כנסים, מפגשי פיתוח, האקתונים

אחת הדרכים היותר אפקטיביות לארגוני חברה אזרחית, להדגים לממשלות את הערך של פתיחת בסיסי הנתונים שלהן, היא להראות דרכים מגוונות בהן המידע יכול להיות מנוהל, על מנת לייצר ערך חברתי וכלכלי. ארגוני חברה אזרחית המקדמים שימוש מחדש של מידע, היו חיוניים במדינות בהן קודמו חוקים ומדיניות המבטיחים, שבסיסי נתונים ציבוריים הם פתוחים, הן מהבחינה הטכנית והן מהבחינה החוקית.

הפעילויות הטיפוסיות שמתבצעות כחלק מיוזמות אלה הן בדרך כלל תחרויות, כנסים בנושא :מונח:’מידע ממשלתי פתוח’, ‘אי-כנסים’,סדנאות והאקתונים. פעילויות אלה מאורגנות לרוב בידי קהילת המשתמשים, עם מידע שכבר פורסם באופן פרואקטיבי, או הושג באמצעות בקשות מידע. במקרים אחרים, פעילי החברה האזרחית פעלו מול נציגי ציבור פרוגרסיביים, כדי להבטיח שחרורים חדשים של מערכי מידע, שמפתחים יכולים להשתמש בהם לפיתוח יישומים מתקדמים.